פסק דין

מר מאור אלעד הגיש תלונה למועצת העיתונות נגד האתר YNET ונגד העיתונאית, הגברת מירב קריסטל, על דברים הכלולים בכתבתה הנושאת את הכותרת "אשתי לא זכתה לזר בט"ו באב בגלל החנות", אשר פורסמה במדור הצרכנות באתר, ביום 4.8.2010.

התלונה מכוונת לדברים הנכללים הן בכותרת הכתבה והן בנוסח הכתבה עצמה באשר לעסק "פרחי רוטשילד".

עובדות המקרה

ביום 26.7.2010, בשעה 18:00, הזמין אדם פרחים מעסקו של המתלונן המכונה "פרחי רוטשילד". אותו יום היה ט"ו באב, חג האהבה, יום עמוס בעסקי הפרחים. הפרחים היו מיועדים לאשתו של המזמין, שאף הכתיב לעובדת החנות את הברכה שאמורה הייתה להתלוות לפרחים. לטענת המתלונן, מקבלת ההזמנה הודיעה למזמין כי אין היא יכולה להבטיח שהפרחים יגיעו תוך שלוש שעות, כפי המקובל בימים רגילים, אם כי היא תשתדל שיגיעו מהר ככל האפשר. המזמין מתכחש לאמירה זו. אין חולק כי הפרחים הגיעו ליעדם בשעה 22:15. המזמין מחה על האיחור במסירת הפרחים בטענה שאשתו כבר נרדמה ודרש לקבל 50% זיכוי על מחירם - הצעה שנדחתה על-ידי החנות. תחת זאת הציעה החנות לשלוח למזמין זר בחינם לשבת, הצעה אותה דחה המזמין.

בדין ודברים בין המזמין לבין מנהל החנות, הודיע לו המזמין שאם לא תתקבל דרישתו להחזר מחצית התמורה, הוא ידאג לפרסום כתבה בעיתון האינטרנט YNET, וכי הוא יכול לעשות כן הואיל ואשתו הנה עורכת העיתון.

ואכן, ביום 4.8.2010 התפרסמה בעיתון האינטרנט YNET כתבה תחת הכותרת "אשתי לא זכתה לזר בט"ו באב בגלל החנות" מאת הנילונה, הכתבת מירב קריסטל. הכתבה מפרטת את סיפור המעשה על-פי גרסת מזמין הזר, ואף מציינת את תגובת החנות, אך הכתבה איננה מציינת את העובדה שהמזמין איים בפרסום כתבה תוך התייחסות למעמדה של אשתו, אלא מתמקדת באיחור באספקת הזר שנגרם על-ידי החנות. למען הדיוק יצוין שאשת המזמין אמנם איננה עורכת ב-YNET, אלא עורכת ירחון בשם GO, אך הן GO והן YNET נמנים על קבוצת "ידיעות אחרונות" ואין חולק כי אשתו של המזמין הכירה את הכתבת הנילונה, וכי בעקבות פנייתה פורסמה הכתבה.

בית הדין קמא

התלונה נדונה על ידי בית הדין לאתיקה שליד מועצת העיתונות (עו"ד צורי בן תורה, יו"ר, רות סיני, מנשה רז, חברים).

בבית הדין לאתיקה בערכאה ראשונה התמקד הדיון בשאלות, האם פעלו האתר והעיתונאית שלא כהוגן, והאם פרסום הכתבה מהווה פרסום מוטה, בניגוד לאמור בסעיפים 6(ג) ו- 6(ד) לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות.

הוחלט כי בכל הנוגע למזמין הפרחים, בית הדין לא קנה לו סמכות מאחר ולא מדובר בעיתונאי. כך גם לגבי אשתו, שכן היא איננה העיתונאית שכתבה את הפרסום.

בית הדין קמא קבע כי אכן מדובר בפרסום מוטה. דעת הרוב בבית הדין קמא הייתה, כי היה על הכתבה לפרט כי המדובר בתלונה של זוג, כשהאישה הינה עורכת בקבוצת "ידיעות אחרונות". פירוט זה היה דרוש כגילוי מלא. העובדה שהכתבה לא ציינה את שמם של מזמין הפרחים ואשתו ואת תפקידה של אשתו, הפכה את הכתבה לכתבה מוטה ובלתי הוגנת. בית הדין הפנה בעניין זה להחלטה בתיק 24/2002, אסתר בוקובזה נ' משה זונדר כתב מעריב, מיום 18.9.2002 (להלן: "עניין בוקובזה"). שם היה מדובר בכתבה על מחדליה של מחלקה בבית החולים, שבין המרואיינים הייתה גם אשתו של העיתונאי והוא לא ציין זאת בכתבה.

בית הדין דחה את הטענה כי הנילונים עשו שימוש לרעה בתפקידם או בכוחם, וכי פרסום הכתבה נבע מנקמנות.

חברת בית הדין, הגב' רות סיני, סברה בדעת מיעוט, כי הנילונים לא נהגו בניגוד לסעיף 6(ג) לתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות, אך נהגו בניגוד לסעיף 6(ד) לתקנון, הקובע כי כותרת לא תהיה מטעה, הואיל והזמנת הפרחים נעשתה בשעה 18:00. ניתן להבין כי דעתה נבעה מכך שבו בזמן שהכותרת הטילה את האשמה לאיחור בקבלת הזר על החנות, היה מקום לייחס את האשמה להזמנה המאוחרת של זר הפרחים על-ידי הבעל.

על החלטת בית הדין לאתיקה הוגש ערעור, שנדון בישיבה ביום 6 במארס, 2011, על-ידי בית הדין בהרכב של עו"ד יורם סמואל, יו"ר, עדה אושפיז, אלכס דורון, ד"ר דליה זליקוביץ, ויוסף קיסטר, חברים.

טענות המערערים

הערעור התבסס בעיקרו על הטענה כאילו הדרישה לגלות את שם מזמין הזר ואת העובדה שאשתו הינה עורכת ברשת "ידיעות אחרונות", פוגעת בחופש הביטוי ובזכות הכתב שלא לגלות מקורות. כן נטען בערעור כאילו רק הנושא הצרכני הוא רלוונטי ולכן צוין שמה של חנות הפרחים, ואילו לשמם של בני הזוג אין כל נפקות מבחינת קהל הקוראים.

טענות המשיב

המשיב טען כי הכתבה גרמה לו נזק לא מוצדק, שכן מנהל החנות שלו מעולם לא הבטיח אספקה של הזר באותו היום תוך שלוש שעות.

דיון

טענות המערערים אינן מקובלות עלינו:

שאלת חיסיון המקורות כלל איננה עומדת לדיון בתיק זה. אין בפנינו מצב בו נדרש כתב לגלות מקורות והוא מבקש להסתירם. המקור בכתבה זו הוא חלק מהסיפור עליו הייתה צריכה להתבסס הכתבה. על מנת שהקורא יוכל להתרשם אם התלונה הינה מוצדקת, לא די לדווח לו על האיחור, כביכול, באספקת זר הפרחים, אלא גם לפרט את הדין ודברים שהיה בין מזמין הפרחים לבין עובדי החנות, את דרישותיו של המזמין, את הצעת הנגד של מנהל החנות ואת העובדה שהמזמין איים על מנהל החנות בפרסום כתבה בעזרתה של אשתו העורכת.

העובדה הרלוונטית איננה שם המזמין או אשתו, אלא העובדה שהמזמין אמר את אשר אמר ושאשתו עורכת כתב עת הנמנה על קבוצת "ידיעות אחרונות", עליה נמנה YNET.

אשר על כן, אנו סבורים כי בצדק קבעה הערכאה הדיונית שהכתבה הינה מוטה ולא הוגנת. כן אנו סבורים, כי אף הכותרת הינה מטעה, הן מחמת הסיבה שצוינה בדעת המיעוט של הערכאה הדיונית, לפיה העובדה שהפרחים נמנעו מאשתו של המזמין תלויה גם עקב השעה המאוחרת בה הזמין את הזר, והן משום הטענה כאילו העובדה שאשתו של המזמין ישנה בעת הגעת הפרחים, מוסיפה לאי התפקוד הראוי של החנות, כאילו צריך היה להיות ברור לחנות שאם הפרחים מגיעים עד השעה 21:00, אשתו של המזמין תהיה ערה ואילו אם הם מגיעים בשעה 22:15 קיימת חזקה שהאישה כבר תישן.

ניסוח הכותרת "אשתי לא זכתה לזר בט"ו באב בגלל החנות", מהווה הבעת עמדה סובייקטיבית של הכתבת, שאיננה המסקנה המתבקשת מעובדות המקרה כפי שהתבררו בשתי ערכאות בהן נדונה התלונה.

באשר לטענה כאילו כתבות מגיעות במקרים רבים מסביבתו של הכתב וכאילו אין אפשרות לציין בכל כתבה כי מוסר האינפורמציה קרוב לכתב בצורה זו או אחרת, עמדתנו היא כי אין כל פסול בכך שהכתבה מגיעה מסביבתו של הכתב, או כל מאורע שקרה לכתב עצמו, כל עוד, הכתבה מפרטת את הקשר בין הכתב לבין הכתבה. הכתב יכול לכתוב כתבה על אירועים שקרו לו, לרבות, למשל, מאבק צרכני שהוא מנהל כנגד ספק זה או אחר, כל עוד הוא מציין שהמדובר בו או במקורביו, לפי העניין; ואכן אנו עדים לכתבות כאלה במקרים רבים.

אנו סבורים, כי מקור המידע הוא חלק בלתי נפרד מהכתבה. גם במקרים בהם מבקש העיתונאי לשמור על מקור המידע כמקור חסוי, הוא נוהג לציין את מאפייניו של המקור, וזאת, על מנת לאפשר לקוראים לשפוט את מידת המהימנות של המידע המשמש בסיס לכתבה. במקרה שלפנינו אילו הייתה הכתבה מפרטת את מקור המידע ואת הקשר שלו לעיתון ולכתבת, יש להניח שציבור הקוראים היה מביא בחשבון נסיבות אלה ביחסו לחנות הפרחים. כך, למשל, לא דומה כתבה אובייקטיבית, כביכול, על אי עמידה בהתחייבויות של ספק, לכתבה המתייחסת לתלאותיו של כתב מול ספק זה או אחר. אילו הייתה הכתבת מציינת בכתבה כי המדובר באירוע שקרה לחברתה לעבודה, יתכן וציבור הקוראים היה מתייחס לעובדות בספקנות מסוימת.

המערערים ניסו לאבחן בין פסק הדין בעניין בוקובזה, בטענה ששם היה העיתונאי נשוי לאחת המרואיינות, בו בזמן שבמקרה שבפנינו העיתונאית מכירה את אשת המזמין רק בהיכרות לא קרובה. איננו רואים מקום להבחנה זו, שכן, מהנסיבות ברור שהעיתונאית פעלה ביזמת אשת המזמין, הנמנית על עורכי עיתונים ברשת "ידיעות אחרונות", ולכן אין שוני מהותי בין מקרה בוקובזה לבין המקרה שבפנינו; גם במקרה שבפנינו מחייבים עקרונות היושר וההגינות גילוי מלא.

המשיב לא הגיש ערעור, ועל כן אין מקום לשנות מהעונש שנפסק. אנו משאירים על כנו את עונש האזהרה ומורים לפרסם באתר YNET תוך 14 יום מהיום, באותו מיקום ובאותה מתכונת בה פורסמה הכתבה המפרה, את תמצית פסק הדין, שתומצא לאתר על-ידי מזכ"ל מועצת העיתונות.

ניתן היום, ה- ... בחודש מרס, שנת 2011

_____________ ______________ _____________

יורם סמואל, עו"ד עדה אושפיז אלכס דורון

יושב ראש חברה חבר

_____________ _____________

ד"ר דליה זליקוביץ יוסף קיסטר

חברה חבר

נספח - תמצית פסק הדין

"בית הדין לאתיקה דן בתלונת מר מאור אלעד נגד עיתון האינטרנט YNET ונגד העיתונאית מירב קריסטל, על דברים הכלולים בכתבתה "אשתי לא זכתה לזר בט"ו באב בגלל החנות", אשר פורסמה במדור הצרכנות באתר YNET ביום 4.8.2010, ודנה באיחור במשלוח פרחים, כביכול, בערב חג האהבה. התלונה הייתה בגין דברים הנכללים הן בכותרת הכתבה והן בנוסח הכתבה עצמה באשר לעסק "פרחי רוטשילד", שבבעלות המתלונן.

בית הדין של מועצת העיתונות, בשבתו כערכאת ערעור, בהרכב עו"ד יורם סמואל, יו"ר, עדה אושפיז, אלכס דורון, ד"ר דליה זליקוביץ, ויוסף קיסטר - חברים, דחה את הערעור על החלטתו של בית הדין בערכאה ראשונה עם הרכב: עו"ד צורי בן תורה, יו"ר, רות סיני ומנשה רז - חברים, והחליט כי הכתבה הינה מוטה ולא הוגנת, שכן, העובדה שהפרחים נמנעו מאשת המזמין תלויה גם בשעת הזמנתם המאוחרת. כמו כן, לא צריך היה להיות ברור לחנות הפרחים כי אם הפרחים מגיעים ליעדם עד השעה 21:00, אשתו של המזמין תהיה ערה, ואילו אם הם מגיעים בשעה 22:15 קיימת חזקה שהאישה כבר תישן. בית הדין אף קבע כי כותרת הכתבה מטעה, שכן, ניסוח הכותרת "אשתי לא זכתה לזר בט"ו באב בגלל החנות", מהווה הבעת עמדה סובייקטיבית של הכתבת בעניין המסקנה המתבקשת ממה שיש בכתבה, שאינה המסקנה המתבקשת מעובדות המקרה כפי שהתבררו בשתי הערכאות בהן נדונה התלונה. כן קבע בית הדין כי על מנת שהקורא יוכל להתרשם אם התלונה הינה מוצדקת, לא די לדווח לו על האיחור במשלוח, כביכול, אלא היה על הכתבת גם לפרט את הדין ודברים שהיה בין מזמין הפרחים לבין החנות, את דרישותיו של המזמין, את הצעת הנגד של החנות ואת העובדה שהמזמין איים על מנהל החנות בפרסום כתבה בעזרתה של אשתו, שהינה עורכת מגזין בקבוצת "ידיעות אחרונות". כן נקבע, כי אין כל פסול בכך שמוסר האינפורמציה קרוב לכתב בצורה זו או אחרת, כל עוד הכתבה מפרטת את הקשר בין הכתב לבין הכתבה. אילו הייתה הכתבת מפרטת כי אשת המזמין היא המקור לכתבה, ואת הקשר שלה לעיתון ולכתבת, יש להניח שציבור הקוראים היה מביא בחשבון נסיבות אלה ביחסו לחנות הפרחים."

יום שבת, 6 בספטמבר 2014

— נ. קוריס- נועם קוריס - לשופט נמאס מהתביעות הייצוגיות...

לשופט נמאס מהייצוגיות:17 תביעות נגד אתרי קופונים נדחו על הסף http://t.co/aL4CbfuhMG
— נ. קוריס- נועם קוריס (@izraelface) March 23, 2014

יום שבת, 23 באוגוסט 2014

פסק דין בעניין איקיוטק - בית המשפט ממליץ לשלם את החוב לחב' איקיוטק...

יחיאל נגד איקיוטק by נ.קוריס-עורכי-דין

יום שישי, 11 ביולי 2014

עדי ינקילביץ שנכשל במסגרת ייצוג הלקוח שלו בתביעת לשון הרע...

בתיק ת"א (מחוזי ת"א) 2487/04 הוסבר שיקול הדעת הנרחב הנתון

לבית המשפט הנכבד והרציונל לעניין חשיבות מתן

התשובות לשאלונים,כפי המוסבר בספרו של כבוד הנשיא לשעבר,

השופט אורי גורן מהדורה תשיעית, בע"מ 176.

"מענה לשאלונים המופנים לצדדים, הוא בבחינת כלי עזר, לשם שמירה על עיקרון השיוויון שבין הצדדים המתדיינים אליו מכוון הליך גילוי המסמכים. המענה על שאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, לשם הכנת תצהירי עדות ראשית, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. "

יחד עם זאת, בית משפט השלום בתל אביב מצא לנכון להעביר ביקורת בהחלטתו מיום 11.6.2014, נגד עו"ד עדי ינקילביץ שנכשל במסגרת ייצוג הלקוח שלו בתביעת לשון הרע, כאשר בית המשפט הטיל קנס בסך של 1,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות המשפט נגד הלקוח חנן צוריאלי שיוצג על ידי עו"ד עדי ינקילביץ.

בהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט עודד מאור בתיק 32364-03-14 כהן נ' צוריאלי ניכר שבית משפט השלום בתל אביב העביר ביקורת על התנהלותו של עו"ד עדי ינקילביץ' והטיל קנס על הלקוח שלו חנן צוריאלי, תוך שקבע שהבקשה שהוגשה על ידי עורך דין עדי ינקילביץ' בשם הלקוח חנן צוריאלי לבית המשפט הינה בקשה לאקונית שאינה מפורטת כלל.

בית המשפט מעביר ביקורת בהחלטה, בהקשר לבקשה שהגיש עו"ד עדי ינקילביץ, תוך גם שנקבע שאין זה מתפקידו של בית המשפט לעשות את עבודותו של חנן צוריאלי ועו"ד עדי ינקילביץ המייצג אותו.

בית המשפט דחה את הבקשה שהגיש עו"ד עדי צוריאלי ואף חייב את לקוחו של עו"ד עדי ינקילביץ בהוצאות בגין עצם הגשת הבקשה.

החלטת בית המשפט הטילה את הקנס בסך של 1,000 ש"ח נגד חנן צוריאלי לקוחו של עו"ד עדי ינקילביץ, כהוצאות משפט ללא קשר לתוצאות ההליך ורק לאור הבקשה השגויה שהגיש בשמו עו"ד עדי ינקילביץ

יום שבת, 17 במאי 2014

ח"כ בועז טופורובסקי מסית לאלימות (לכאורה) - מכתב תלונה פתוח

חכ בועז טופורובסקי מסית לאלימות נגד עורכי דין - תלונה by נ.קוריס עורכי דין

פסק דין

משרד עורכי דין ומגשרים

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

Search Results

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'- עמותת ידיד

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

מירב קריסטל פרסמה כתבה מוטה ולא הוגנת, לא נקטה גילוי ועשתה שימוש בכותרת מטעה...

בעניין שבין: 1. YNET